Daf Yomi is learning some really strange Gemaras in Berachos. This appears on today’s Daf 6a
תניא אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין
אמר רבא האי דוחקא דהוי בכלה מנייהו הוי הני ברכי דשלהי מנייהו הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו הני כרעי דמנקפן מנייהו
האי מאן דבעי למידע להו לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא האי מאן דבעי למחזינהו ליתי שלייתא דשונרתא אוכמתא בת אוכמתא בוכרתא בת בוכרתא ולקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה וחזי להו ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמי' בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק רב ביבי בר אביי עבד הכי חזא ואתזק בעו רבנן רחמי עליה ואתסי:
So according to the Gemara we are surrounded by מזיקים who wear out our clothes and hurt our knees. Not only that, the Gemara even provides a way for you to prove that the מזיקים actually exist. Fascinating that this method doesn’t work nowadays.
Tomorrow’s Daf 7a has an even more difficult idea.
א"ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שהקב"ה מתפלל שנאמר (ישעיהו נו, ז) והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי תפלתם לא נאמר אלא תפלתי מכאן שהקב"ה מתפלל.
מאי מצלי
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב יה"ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין.
This is just bizarre. Who is god praying to? The rishonim and acharonim try to provide explanations but IMHO they are forced and not convincing.
Last but not least is this gem.
ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא
אין דתניא (תהלים ז, יב) ואל זועם בכל יום
אלא מלמד שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה
והיינו דאמר להו נביא לישראל (מיכה ו, ה) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב וגו' מאי (מיכה ו, ה) למען דעת צדקות ה'
א"ר אלעזר אמר להם הקב"ה לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט
Not only does god get angry every day, but when he is angry you can get him to do things that he doesn’t want to do and therefore when Bilaam was trying to curse the Jewish people god didn’t get angry.
This is why I say Daf Yomi is bad for your spiritual health
